יום שבת, 13 ביולי 2013

חנות הספרים ללא הפסקה של מר פנומברה

“The smell!” Penumbra repeats. “You know you are finished when people start talking about the smell.”

אני בדרך כלל לא ממליצה על ספרים (או על דברים בכלל), כי תמיד יש לי ההרגשה כזאת של, על טעם ועל ריח אין מה להתווכח, זה שאני אהבתי משהו לא אומר שחברים/מכרים/אנשים אקראיים באינטרנט יאהבו אותו.

חנות הספרים ללא הפסקה של מר פנומברה היא דוגמה מצוינת. זה ספר שדיבר אלי.

יש בו ויזואליציית תלת-מימד שנכתבה ברובי, וגיבור שחושב להביא לבחורה שמוצאת חן בעיניו עותק משומש של The Visual Display of Quantitative Information של אדוארד טאפט, אבל היות שזה קצת יקר הוא מכין לה פרוטוטייפ של של ויזואליזיית time-series במקום. הבחורה, דרך אגב, עובדת בגוגל, מאמינה בסינגולריות, ומעסיקה צבא של מחשבים (באמצעות האדופ) ואנשים (באמצעות הטורקי המכאני).  מצד שני, יש גם בחור שבונה מטרופולין מניאטורי שלם מחומרים יומיומיים, עם מספריים ודבק במקום קוד ופיקסלים.

זה מה שגרם לי להרגיש בבית בספר הזה, להתאהב בספר הזה, העובדה שהוא ממוקם בעולם שמחבר את הטכנולוגי והויזואלי ואת הקיברנטי עם המוחשי. כי איך אפשר לא להתרגש מהדיאלוג הבא:
“Why?” Mat asks. “I think I have that font on my computer.”
“You have Gerritszoon,” I cluck, “suitable for emails, book reports, and résumés. This is Gerritszoon Display, suitable for billboards, magazine spreads, and, apparently, occult book covers. See, it has pointier serifs.”
Mat nods gravely. “The serifs are pointy indeed.”

הבעיה עם כל זה היא כמובן שברור לי שאפשר לא להתרגש מזה. זה לגמרי שריטה פרטית שלי (טוב, לא רק שלי, אבל לא בהכרח שלך, קורא/ת אקראי/ת באינטרנט).

זאת הסיבה שבדרך כלל אני לא ממליצה על דברים. אבל היות שבאמת מאד נהניתי, הנה כמה דברים שאולי יידברו לקהלים רחבים קצת יותר:

חובבי ספרות הבלש והמתח
יש בספר תעלומה שצריך לפתור. היא מתחילה בשאלה מה זאת בדיוק החנות ספרים הזאת, מהשם, שיש לה היצע ספרים מאד מוזר, ושפתוחה 24 שעות ביממה למרות שכמעט ולא נכנסים לקוחות. ומשם היא מסתבכת. התעלומה עשויה היטב ומותחת, וממשיכים לדפדף כדי לדעת את הסוף. את התעלומה אפשר לקרוא גם כתעלומה בעולם ריאליסטי, בסגנון הבלשים הקלאסיים, וגם כתעלומה בעולם של קונספירציות וכתות וידע אזוטרי, בסגנון דן בראון או אולי אומברטו אקו, כך שחובבי שני תתי-הז'אנרים יהנו.

חובבי הספרות הספקולטיבית 
יש גם קווסט, קבוצה של דמויות שנוסעות ממקום למקום ועומדות במשימות שונות כדי להגיע למטרה (לפענח את התעלומה). היות שהגיבור בעצמו הוא חובב ספרות פנטזיה ובוגר משחקי תפקידים, הקווסט מאד מודע לעצמו, כך שהחובב המתוחכם יהנה גם מהקווסט וגם מהעיסוק המטא-טקסטואלי בספרות הז'אנרית, גם מהפנטזיה וגם מהדרך שהפנטזיה נבנית מתוך חומרים לגמרי ריאליסטיים.
אה, ויש גם Jedi mind tricks.

חובבי ספרים
יש בכותרת של הספר חנות ספרים ובאמת זה ספר על ספרים. יש הרבה ספרים על ספרים, באופן טבעי, כי אהבת הספרים משותפת לאנשים שכותבים ספרים, ואנשים שעובדים בהוצאות ספרים ומחליטים איזה ספרים לפרסם, ואנשים שקוראים ספרים, אז זה קלף בטוח. אבל במקרה הזה יש עיסוק מעניין בשאלה מה זה ספרים בעצם. נייר ודיו ממש? מחרוזות של אותיות? האם מבנה הדפים, פריסת האותיות על הנייר, חשוב? האם הפונט שבו הודפס הספר הוא חלק מהספר? הרוויה (סטורציה) של הדיו? מה מתוך זה אפשר לייצר בספר דיגיטלי? ומה נסגר עם הריח?


אה, וכמו שאולי הסקתם, מהציטוטים לעיל, אני קראתי את הספר באנגלית, כלומר בעצם קראתי את Mr. Penumbra's 24-Hour Bookstore. אין לי אלא לקוות שהתרגום טוב. אני יכולה להגיד שאני לא מתה על העטיפה של המהדורה העברית (אה כן, גם עטיפה זה חלק מהספר!). העטיפה המועדפת עלי היא של המהדורה הבריטית: